להורים של ילדים שיצאו מהארון - הומו, לסבית, טרנס וביסקסואל . ליווי והדרכה

לבני הנוער הללו, שמנוכרים ונדחים ע"י הוריהם, יש סיכוי הרבה יותר גבוה לבצע ניסיונות התאבדות וליפול לשימוש בסמים ואלכוהול.
חלק מבני הנוער הללו מגנים על עצמם בכך שהם מנסים כמה שיותר לשמור על מרחק בינם לבין הוריהם.

במידה ובנך או בתך "יצאו מהארון" בפניך "בהתנדבות", ראה זאת כאילו חצית  יותר מחצי הדרך לקבלתו בחזרה כמו שהוא.

החלטת ילדך להיות כנה ופתוח אתך, על משהו שרבים בחברה של היום רואים בו דבר שלילי, הצריכה כמות אדירה של אומץ מצידו.
ובאותה מידה החלטה זו גם מצביעה על כמות שווה של אהבה, אמון ומחויבות למערכת היחסים שלו אתך.
עכשיו הדבר תלוי בך... להתאים את האומץ, המחויבות, האמון והאהבה שלך עם זה של ילדך.

                                                       להיות הורה מאושר   .  להיות הורה משוחרר   .  "להיות אני"™

האם הילד שלי שונה כעת?

אנחנו חושבים שאנו מכירים ומבינים את ילדינו מהיום שהם נולדו. אנחנו משוכנעים שאנו יודעים מה עובר להם בראש. וכשיום בהיר אחד הילד מודיע "יצאתי מהארון", ולא היה לנו מושג, או שידענו לאורך כל הזמן אבל הכחשנו את זה לעצמנו, התגובות הן תמיד הלם ובלבול.
 
סביר מאוד להניח שיש לך חלום, חזון לגבי מה ילדך יכול להיות, מה הוא צריך להיות. זה חלום שנולד מתוך ההיסטוריה שלך, של מה שאתה רצית לעצמך בזמן שגדלת, ובמיוחד של מה שהחברה מסביבך רצתה.

חרף העובדה שנתח משמעותי מהאוכלוסייה היא הומוסקסואלית, החברה עדיין מובילה אותנו לחשוב ולתכנן את עתיד ילדנו רק עם חלומות הטרוסקסואלים.
ההלם והבלבול שאתה מרגיש כעת, הם חלק טבעי מתהליך האבל. איבדת משהו: את החלום שלך למען ילדך. אתה גם איבדת את האשליה שאתה יכול לקרוא את המחשבות של ילדך.

כמובן, ברגע שעוצרים לחשוב על זה, זה נכון לגבי כל הילדים, סטרייט או גיי. הם תמיד מפתיעים אותנו. הם לא מתחתנים עם מי שאנחנו בוחרים להם. הם לא לוקחים את העבודה שאנחנו היינו בוחרים בה. הם לא גרים איפה שאנחנו היינו רוצים שיגורו. בחברה שלנו, אנחנו ערוכים טוב יותר להתמודד עם המצבים הללו מאשר עם הנטייה המינית "הלא מסורתית" של ילדינו.

המשך להזכיר לעצמך שילדך לא השתנה. ילדך הוא אותו אדם שהיה או הייתה לפני שגילית על מיניותו/ה.
זה החלום שלך, הציפיות שלך, החזון שלך שצריך להשתנות אם אתה רוצה באמת להכיר ולהבין את ילדך הגיי.

 

-          למה הוא או היא היו חייבים לספר לנו?

יש הורים שמרגישים שהם היו הרבה יותר מאושרים אם הם לא היו יודעים על המיניות של ילדיהם. הם מסתכלים לאחור לנקודה שלפני שידעו ומעלים זיכרונות על כך שהחיים היו אז יותר יפים ובלי דאגות. תוך כדי שהם מפספסים את העובדה שבאותם הזמנים הם גם חשו ריחוק גדול מילדם.

לפעמים אנחנו מנסים להכחיש את מה שקורה, ע"י דחיית מה שאנו שומעים ("זה רק שלב חולף, זה יעבור"), ע"י ניתוק ("אם אתה בוחר לחיות ככה, אני לא רוצה לשמוע ממך"), או ע"י חוסר קליטה של המשקל של מה ששמענו כרגע ("יופי חמודי, ומה אתה רוצה לארוחת ערב?"). כל אלו הן תגובות טבעיות.

אולם, אם לא ידעת את האמת על מיניות ילדך, לעולם לא באמת הכרת אותו. חלק גדול מחייו או חייה היה נשאר בסוד מפניך, ולעולם לא באמת היית מכיר את האדם כולו.

חשוב מאוד לקבל ולהבין את המיניות של ילדך כי הומוסקסואליות וביסקסואליות הם לא שלבים חולפים. למרות שיש אנשים שחוקרים ומתנסים בדברים חדשים במיניותם, מישהו שהגיע לנקודה בה הוא מגלה להורה שהוא גיי בדרך כלל לא עובר דרך שלב חולף. בכלליות, הוא או היא חשבו על זה במשך זמן רב ולמדו להשלים עם הנטייה המינית שלהם. אז אם אתה תוהה, "האם הוא או היא בטוחים?" התשובה היא "כן".

לעמוד ולומר להורים שאתה חושב שאתה גיי, כרוכה בהתגברות על יותר מדי סטריאוטיפים שליליים ולקיחת סיכון עצום, כדי לקחת את הצעד הזה בקלות ראש. העובדה שילדך סיפר לך, מהווה סימן לכך שהוא אוהב אותך וזקוק לתמיכתך והבנתך. זה הצריך אומץ רב. והדבר מראה רצון חזק מאוד למערכת יחסים פתוחה וכנה אתך. מערכת יחסים בה אתה תוכל לאהוב את ילדך כמי שהוא, במקום למי שאתה רוצה שיהיה.

                                    להיות הורה מאושר   .  להיות הורה משוחרר   .  "להיות אני"™

-          למה הילד לא סיפר לנו קודם?

אחת התגליות הקשות להורים היא ההבנה שילדיהם בטח חשבו על זה במשך חודשים, אולי אפילו שנים ורק עכשיו מספרים להם. קל לפרש את זה בתור חוסר אמון, חוסר אהבה, או השתקפות של כושר ההורות שלך. מאוד כואב להבין שאתה לא מכיר את ילדך טוב כמו שחשבת, ואולי אף מודרת בחלק מחייו.

במידה מסוימת, זה נכון לגבי כל מערכות היחסים בין הורה לילד, גיי או סטרייט. יש הפרדה נחוצה בין הורה לילד כשהילד גדל ומתקדם לעבר בגרות. ילדך אולי יגיע למסקנות שאתה לא הגעת אליהן, ויעשה זאת מבלי להתייעץ אתך.

אבל במקרה הזה, הדבר קשה במיוחד. כי המסקנה שילדך הגיע אליה היא כל כך חשובה, ובמקרים רבים, כל כך בלתי צפויה. אנשים הומוסקסואלים מסתירים זאת מהוריהם כמה שיותר זמן, כי לקח להם הרבה מאוד זמן להבין מה הם מרגישים בעצמם.

במילים אחרות, בני הנוער הומו לסבי או ביסקסואל, בדרך כלל מזהים בגיל צעיר שהם מרגישים "שונה", אבל זה יכול לקחת שנים לפני שהם יכולים לתת שם או להסביר במילים את הרגשות הללו. אנחנו עדיין חיים בחברה שלא מבינה או מפחדת מהומוסקסואלים, ולכן לוקח להם זמן להכיר במיניות של עצמם. הומואים בדרך כלל חסרי ביטחון בנוגע למיניותם שלהם ורובם אפילו החלו עם שנאה עצמית. זה לוקח זמן למישהו לחשוב על - ולאזור את האומץ כדי לספר להורה.

גם אם אתה מרגיש שילדך היה צריך לדעת שהוא יכול לספר לך כל דבר, זכור שבתרבות של היום הומוסקסואליות מטופלת ב"אל תשאל, אל תספר". 

לכן, גם אם אתה עצוב כי לא יכולת להיות לצד ילדך בתקופה ההיא – או אפילו אם אתה מאמין שהתוצאה הייתה יכולה להיות שונה אם היית כן מעורב מההתחלה – הבן שילדך בטח לא יכול היה לספר לך מוקדם יותר. העובדה שהוא מספר לך כעת מהווה הזמנה לקשר כנה ופתוח יותר.

                                    להיות הורה מאושר   .  להיות הורה משוחרר   .  "להיות אני"™ 

-          למה הילד שלי גיי?

הורים בדרך כלל שואלים את השאלה בגלל מספר סיבות: הם מתאבלים על אובדן התדמית של ילדם. הם מרגישים שעשו משהו שגוי. הם חושבים שמישהו "הוביל" את ילדם להומוסקסואליות. או שהם תוהים אם יש סיבה ביולוגית להומוסקסואליות.

יש הורים שמגיבים  בהלם, הכחשה וכעס לחדשות שילדם הוא גיי. תגובה אחת היא לתהות "איך היא יכלה לעשות לי את זה?" זו לא תגובה רציונאלית, אך זו תגובה אנושית לכאב. אנו משווים את התגובה הזאת לתגובת אבל: כאן, אתה מתאבל על אובדן התדמית של ילדך. אם תיקח כמה רגעים ותבחן את רגשותיך, אולי תגלה שהדבר היחיד שילדך "עשה" לך, זה לסמוך על כך שהקשר ביניכם יכול לגדול ולהתחזק כתוצאה מידיעת האמת עליו.  

אתה אולי מרגיש שילדך הובל אל ההומוסקסואליות ע"י מישהו אחר. האמת היא שאף אחד לא "הפך" את ילדך לגיי. הוא או היא בטח ידעו כבר הרבה זמן שהם "שונים".

הורים אחרים מרגישים שההורות שלהם היא הסיבה שילדם מתנהג  כפי שהוא מתנהג. במשך שנים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים תוו רשת של תיאוריות שהומוסקסואליות נובעת כתוצאה מסוגי האישיות של ההורים. ספציפית – הנקבה הדומיננטית, והזכר החלש – או ע"י היעדר מודל חיקוי זהה מגדרי. התיאוריות הללו נשללו מזמן לחלוטין בשיח הפסיכיאטרי והפסיכולוגי.

הומואים מגיעים משלל סוגי משפחות. בחלקן יש אימא דומיננטית, ובאחרות יש אבא דומיננטי. הומואים, לסביות וביסקסואלים יכולים להיות ילדים יחידים, או הכי צעירים, או אמצעים, או הבכורים. הם באים ממשפחות עם אחים הומואים או ממשפחות עם אחים לא הומואים. הרבה מהם גם מגיעים ממשפחות שהחברה מחשיבה כ"משפחות מודל".

הורים רבים תוהים אם יש בסיס גנטי או ביולוגי להומוסקסואליות. למרות שיש כמה מחקרים על הומוסקסואליות וגנטיקה, אין מחקרים חד-משמעיים על "הסיבה" להומוסקסואליות. בהיעדר המידע הזה, אנחנו מעודדים אותך לשאול את עצמך מדוע חשוב לך לדעת למה?

האם התמיכה או אהבת ילדך נשענת על היכולת שלך להצביע על סיבה? האם אתה דורש מהטרוסקסואלים להצדיק את מיניותם בדרך הזו? זכור שהומואים, לסביות והטרוסקסואלים קיימים בכל מקום, דת, לאומיות וגזע. לכן, כל ההומואים, כמו הסטרייטים, מאוד שונים והגיעו לזהותם המינית בדרכים שונות ומגוונות. למרות שזה מסקרן אותנו, זה באמת לא חשוב לדעת למה ילדך הוא גיי או לסבית, רק בשביל להמשיך לאהוב אותו.
 

                                      להיות הורה מאושר   .  להיות הורה משוחרר   .  "להיות אני"™

-          למה לא נוח לי עם הידיעה שהילד שלי הוא גיי?

חוסר הנוחות שאתה מרגיש היא תוצאה של התרבות שלנו. ההומופוביה נפוצה מאוד בחברה שלנו מכדי למגר אותה בקלות מהתודעה שלנו. כל זמן שההומופוביה קיימת, לכל הומו, לסבית או ביסקסואל ולכל הורה שלהם יש סיבה אמתית ולגיטימית לפחד.

הורים רבים נאבקים ברגשות אשמה. הורים שרואים את עצמם "כליברלים", שמאמינים ששמו דעות קדומות על הומוסקסואליות מאחוריהם – אפילו אלו שיש להם חברים הומואים – נדהמים לפעמים לגלות שלא נוח להם כשמדובר בילדם שלהם. הורים אלו לא רק שצריכים להיאבק עם פחדים עמוקים שניטעו בהם לגבי הומוסקסואליות, אלא גם להיאבק במקביל ברגשות אשם על כך שהם ליברלים ולכן לא אמורים להיות להם בכלל רגשות כאלו.

הדבר החשוב ביותר כעת הוא להתרכז בבעיות האמתיות: מה הדבר אשר ילדך זקוק לו הכי הרבה, ממך ברגע זה.
נסה לא להתרכז ברגשות האשמה. אין להן שחר. הן חסרות ביסוס במציאות, וזה לא מוביל לשום דבר טוב. לא לך ולא לילדך. 

                                                           להיות הורה מאושר   .  להיות הורה משוחרר   .  "להיות אני"™                                                                

-          האם כדאי להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר?

התייעצות עם מטפל בתקווה לשנות את הנטייה המינית של ילדך היא חסרת תועלת. הומוסקסואליות היא לא מחלה שצריך לרפא. הומוסקסואליות היא דרך טבעית של התקיימות. היות שהומוסקסואליות אינה "נבחרת", אתה לא יכול "לשנות את דעתו" של ילדך.

אולם כן מומלץ מאוד לפנות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע, המטפלים בתחום הנטייה המינית.   
איתם יתאפשר לך לדבר על רגשותיך שלך. אולי אתה מרגיש שאתה וילדך צריכים עזרה בתקשורת ביניכם בתקופה הזאת. או שאתה מזהה שילדך לא מאושר וזקוק לעזרה בקבלה עצמית ולחיזוק הביטחון העצמי שלו.

המרכז למשפחה הגאה™ מספק לך את התנאים, להגיע ולהתייעץ בצורה דיסקרטית עם הבטחה מלאה לסודיות מוחלטת.

                                      להיות הורה מאושר   .  להיות הורה משוחרר   .  "להיות אני"™

-          האם הילד שלי יהיה מנודה, תהיה לו בעיה למצוא או להחזיק עבודה, או אפילו יותקף פיזית?

כל הדברים הללו אפשריים. זה תלוי היכן בנך או בתך חיים, ובאיזה סוג עבודה הם עובדים. אבל חשוב להדגיש שהגישה לקהילה ההומוסקסואלית החלה להשתנות, וכעת אף משתנה בקצב מהיר יחסית. ישנם מקומות רבים שילדך יכול לחיות ולעבוד בהם, שהם נטולי אפליה יחסית.

לצערנו, שינוי חברתי הוא בדרך כלל איטי – ראה כמה זמן לקח לנשים לקבל זכות הצבעה רק בארה"ב. קידמה בדרך כלל גם מלווה ברתיעה. עד שעוד אינדיבידואלים ועוד ארגונים ישמיעו קולם למען זכויות הגאים, ועד שההומופוביה תחוסל בחברה שלנו, ילדך עומד בפני אתגרים משמעותיים.

                                   להיות הורה מאושר   .  להיות הורה משוחרר   .  "להיות אני"™

-          מה לגבי HIV ואיידס?

למרות שבהתחלה האיידס התפשט הכי מהר בקרב הומוסקסואלים וביסקסואלים, ובקרב משתמשי סמים שחלקו מחטים משומשים, כלל האוכלוסייה מתמודדת כעת עם איום האיידס. לפיכך, כל הורה צריך להיות מודאג לגבי איידס, בין אם ילדו הוא גיי או סטרייט.

יש לוודא שילדך מבין כיצד נגיף האיידס מועבר ואיך עליו או עליה להתגונן מפניו.
בזמן שבני הנוער הופכים יותר ויותר לפעילים מינית בגילאים מוקדמים יותר, ובזמן שהאיידס עדיין במגמת התפשטות, אף הורה לא יכול להרשות לעצמו להתעלם מהסכנות או להניח שילדו בטוח או בטוחה.

אם ילדך נמצא כנשא HIV או שיש לו איידס, הוא או היא זקוקים כעת לתמיכתך יותר מתמיד.
חשוב שתדע שאינך לבד. יש מספר ארגונים מקומיים וארציים שיכולים לעזור לך עם טיפולים רפואיים, פסיכולוגיים או גופניים.

בנקודה הזאת, הקשר שלך עם ילדך יכול להפוך אפילו קרוב יותר. אך יחד עם זאת, משפחתך תצטרך ללמוד להסתגל למצבו הגופני והנפשי המשתנה של ילדך בזמן שבריאותו מתערערת.

                                            להיות הורה מאושר   .  להיות הורה משוחרר   .  "להיות אני"™        

-          האם לילד שלי תהיה משפחה משלו/ שלה ?

זוגות הומואים ולסביות שנמצאים יחד הרבה זמן רואים בקשר שלהם בדיוק אותה רמה של מחויבות, ומרגישים שהם נמצאים באותה רמה של חיים משותפים כמשפחה, בדיוק כמו של זוגות הטרוסקסואלים נשואים. זוגות רבים מקיימים טקסי מחויבות כדי לחגוג את הקשר שלהם ולסמלו בצורה פורמלית בנוכחות משפחה וחברים.

יותר ויותר זוגות הומואים ולסביות הופכים להורים. חלק מהלסביות עברו הפרייה מלאכותית כדי להוליד ילד ולגדלו עם בת הזוג שלהן. חלק מההומואים והלסביות שיצאו מהארון אחרי שהיו בקשר סטרייט "רגיל", מגדלים את הילדים מהקשר הזה עם בן זוגם ההומו או הלסבי. בנוסף, יותר ויותר זוגות הומוסקסואלים מולידים ילדים מזרע שלהם בעזרת פונדקאית בחו"ל.
 

                                     להיות הורה מאושר   .  להיות הורה משוחרר   .  "להיות אני"™

-          איך נספר למשפחה וחברים?

בדיוק כפי "שיציאה מהארון" היא משימה קשה לאנשים הומוסקסואלים, קשה גם תהליך החשיפה של ההורים בפני המשפחה המורחבת  והחברה. רבים מההורים מתביישים ומרגישים שעולמם חרב עליהם. הם נאלצים  להתמודד כעת גם עם המאבק הפנימי שלהם בקבלת נטייתו המינית של ילדם,  וגם לשמור על הסוד  ולהסתירו.

יש אתגר בלהתמודד עם שאלות מציקות כמו: "יש לו חברה?" או "אז מתי היא תתחתן?"                        
חלק מההורים אף דוחים במשך שנים את הרגע בו יספרו לסבא וסבתא, רק כדי לגלות ש: "כבר ידענו במשך זמן רב".

עצתנו היא להסתכל לאתגר בעיניים. לחקור וללמוד על ההומוסקסואלים. יותר ויותר אנשים מפורסמים בארץ נחשפים ויוצאים מהארון. לאחרונה גם בעיתונות וגם במדיה הנושא מוזכר כמעט מדי יום. במידה והנושא ההומוסקסואלי יועלה בשיחה אתך, תוכל להזכיר חלק משמותיהם של המפורסמים  ובכך תשמע לצד השני רגוע וזורם וחששותיך אף ייעלמו.

התאמן להגברת האסרטיביות שלך בשיחה על הנושא, התאמן על מה שתגיד בשיחה. התאמן בדיוק כפי שתתאמן על מתן נאום ציבורי, ראיון עבודה או כל דבר חדש בשבילך, שגורם לך לחוש מודאג או לחוץ. הורה אחד שיתף אותי בהתמודדות שלו : "הייתי נוהג ללכת לשירותים, לסגור את הדלת ולהתאמן מול המראה. הייתי אומר 'יש לי בת לסבית' עם נימה של גאווה. וזה אכן עזר לי". 

אולי תקבל גם תגובות שליליות, או לפחות, תגובות חסרות רגישות מקרובי משפחה, חברים או שותפים לעבודה. אך סביר להניח שתמצא שתגובות אלו באות בכמות הרבה יותר פחותה ממה שאתה חושב כרגע. זכור שילדך כבר צעד בדרך הזאת. הוא או היא אפילו יכולים לעזור ולייעץ לך.

חשוב! לפני החשיפה הגדולה, לקבל החלטה משותפת לך ולילדך, למי אתה מספר על זהותו המינית.

****

 

המרכז למשפחה הגאה™ ליווה והעניק כלים, למספר גדול של הורים שעמדו על פי תהום והתרסקות, בעת יציאת ילדם מהארון.

רובם הסתגלו למציאות של הנטייה המינית של ילדם, והרגישו שעולם חדש נפתח בפניהם.     
ראשית, הם למדו להכיר צד חדש בילדם שמעולם לא ראו. הם כלולים ומשותפים עכשיו בחיים שלו. על פי רוב, הם הפכו גם קרובים יותר.
בסיום התהליך ההורים מקבלים ומכילים יותר. חלקם אף מסכימים לפגוש את הקהילה הגאה ומבינים שאלה אנשים בדיוק כמו בכל קהילה אחרת.

                                    להיות הורה מאושר   .  להיות הורה משוחרר   .  "להיות אני"™

****

אני מביאה בפניכם מספר ציטוטים ששמעתי בחדר האימון, בסיום תהליך הליווי של ההורים הללו:

"אני חייב להגיד לך, יש כל כך הרבה דברים חיוביים עכשיו. אתה מתחיל להבין איזו ילדה מדהימה יש לך, שרוצה לחלוק את זה אתך ולשתף אותך בחייה... תסתכלי איזה אמון היא נותנת בי עכשיו וכמה אומץ היא הייתה צריכה כדי לעשות את הצעד הזה."
- אבא לילדה לסבית.

 "הייתי מודאגת ולחוצה בקשר לתשובה שאתן לאנשים שישאלו אותי "מה שלום יעל?" ואז פתאום ירד לי האסימון. יעל בסדר אני זאת שלא בסדר! וברגע שהבנתי את זה, הכול היה קל יותר... כשפגשנו את חבריה של יעל, גילינו שהם אנשים מקסימים והבנו שהיא חלק מקהילה מדהימה של אנשים נחמדים. אז מה הבעיה? הבנו שזו הבעיה של החברה. בנקודה הזו גם הבנו שעברנו את המשוכה."
– אימא לילדה לסבית.

"הייתי אומרת שהקריאה והלמידה על נטייה מינית זה מה שעזר לי הכי הרבה... ההפרכה של חלק מהמיתוסים ששמעתי... אז כמה שיותר למדתי, ככה התרגזתי יותר, וככה רציתי יותר לשנות את החברה בה אנו חיים מאשר את דני שלי."                    - אימא לילד הומו.

"אני חושבת שנקודת המפנה בשבילי הייתה כשקראתי יותר על זה... ולמדתי שרוב הילדים שיכולים לקבל את עצמם ואת מיניותם אומרים שהם מרגישים רגועים יותר, מאושרים יותר ובעלי בטחון עצמי. וברור שזה בדיוק מה שרציתי בשביל רוני ולא רציתי להיות המכשול שעומד בפניו כדי להשיג את האושר הזה."
– אימא לילד הומו.

"בכיתי והתאבלתי במשך 5 חודשים. אבל הבנתי שאני לא רוצה לאבד אותו. תמיד הייתה לנו מערכת יחסים טובה  וזה מעולם לא השתנה. מעולם לא פקפקנו באהבתנו אליו, ושנינו הבטחנו לו מיד שאנחנו אוהבים אותו. ומאז, הקשר שלנו עם יותם התחזק, כי הבנו כנגד מה הוא מתמודד בחברה שלנו." 
- זוג הורים לילד הומו.

"בשבילי, בסופו של דבר זה היה בדיוק מה שעומר אמר לי: 'אבא, אני אותו אדם שהייתי אתמול'. עכשיו אנחנו 6 חודשים אחרי, ואני מבין אפילו עוד יותר כמה שום דבר לא השתנה בחייו. זו רק הייתה התפיסה שלנו אני מניח." 
- אבא לילד הומו.

 "זה מאוד חשוב לדבר על זה, לדעת שאתה לא לבד, שיש אנשים אחרים שמתמודדים עם זה בדיוק כמוך. והתוצאה היא קשר טוב יותר עם הילד. הורים רוצים להיות מעורבים. הם לא רוצים להיות מבודדים מחיי ילדיהם." 
- אבא לילדה לסבית. 

****      

 להיות הורה מאושר.   להיות הורה משוחרר   .  "להיות אני"™

סודיות מלאה מובטחת!
                                                                                                           

אשמח שנכיר, 
טלי